Telnet

Telnet פותח מסוף TCP בטקסט רגיל (RFC 854) אל מארח מרוחק — קונסולת נתב או מתג, התקן מעבדה, או BBS ANSI קלאסי. הוא רץ באותו אמולטור מסוף בדיוק כמו הפעלת SSH, אז זו פשוט עוד לשונית: שנה את שמה, החל עליה ערכת נושא, נתק אותה לחלון משלה, חבר אותה מחדש. Telnet עובד בכל פלטפורמה שבה האפליקציה פועלת.

ל-Telnet אין הצפנה. הכול — כולל כל דבר שאתה מקליד בשורת הפקודה של ההתחברות — נע ברשת בטקסט גלוי. השתמש בו רק ברשתות מהימנות או עבור ציוד שאינו מציע דבר טוב יותר, והעדף SSH בכל פעם שהוא זמין.

התחברות

1. פתח את Telnet מקבוצת Other בסרגל הצד, או מהמפעיל + בסרגל הלשוניות של המסוף.
2. הזן את ה-<host> (שם או IP) ואת ה-<port> — ברירת המחדל היא 23.
3. התחבר. ההפעלה נפתחת כלשונית מסוף. האפליקציה מדווחת על xterm-256color כסוג המסוף.

אין שלב אימות נפרד: Telnet אינו נושא אישורים משלו, לכן אם המארח המרוחק מבקש ממך להתחבר, אתה עושה זאת בתוך הערוץ — בשורת הפקודה שלו עצמו, ישירות במסוף.

פרופילים

מארח שאתה מבקר בו לעתים קרובות אפשר לשמור כפרופיל בעל שם (מארח + פורט) ולפתוח מחדש בהקשה אחת. הגדרות Telnet אינן מכילות סודות, ולכן — כמו פרופילי טורי — הן שוכנות בקובץ ההגדרות הרגיל, לא באחסון המאובטח.

אמנות BBS וקידוד

Telnet עדיין משמש כשער הכניסה למאות מערכות לוח מודעות, שתפריטיהן משורטטים באמצעות CP437 (דף הקוד של IBM-PC / DOS): גווני בלוקים ░ ▒ ▓ █ וקווי מסגרת ═ ║ ╔ ╗. הפעלת Telnet מפענחת את הזרם שלה כ-CP437, כך שהאמנות הזו מוצגת כמתוכנן במקום כתווי החלפה. ASCII רגיל ורצפי בריחה ANSI של צבע/סמן עוברים ללא שינוי.

מה האפליקציה מטפלת בו בשבילך

הלקוח מדבר מספיק מפרוטוקול האפשרויות של Telnet כדי להתנהג כראוי:

• הוא צורך את כל משא ומתן ה-IAC (WILL/WONT/DO/DONT, תת-משא-ומתן), כך שבתים גולמיים של הפרוטוקול לעולם אינם דולפים אל המסך.
• הוא מסכים ל-SGA ול-BINARY (נקי ב-8 סיביות), נותן לשרת לבצע את ההד, ומדווח על סוג המסוף (xterm-256color) ועל גודל החלון (NAWS) — כך שתוכניות מסך מלא ושינוי גודל מתנהגים כראוי.

חיבור מחדש פותח מחדש את השקע אל אותו מארח ואותו פורט, כך שלאחר אתחול של התקן או כאשר BBS מנתק אותך, לחיצה אחת מחזירה את ההפעלה בלי להקליד דבר מחדש. ב-Desktop אפשר גם לנתק לשונית Telnet לחלון משלה כמו כל הפעלה אחרת.